זהר נוה, משרד עורכי דין
ייעוץ ועזרה משפטית מקצועית

משפחה וירושה

מילון מונחים /משפחה וירושה

מאת עו"ד זהר נוה

גירושין 
פרידה מבן או בת זוג לעולם אינה קלה וכרוכה במקרים רבים בנושאים של אצל מי נשארים הילדים, כמה  מזונות צריך לשלם, מי מקבל את הדירה והאוטו, מה קורה בבית הדין הרבני וכיצד מחלקים הכל ומסיימים את הנישואין. גירושין הם עניין מורכב הדורש בחינה מעמיקה ותכנון נכון בטרם ממהרים לבצע את הצעד וכדאי  להתייעץ תחילה עם עו"ד הבקיא בתחום.
 
מזונות
במקרים בהם הליך גירושין כולל גם ילדים קטינים, נקבע כי על אב להמשיך ולדאוג לכלכלת ילדיו גם לאחר גירושיו מאם הילדים ועל כן הוא מחוייב בסכום חודשי האמור לשקף את מלוא צרכיהם של ילדיו. סכום המזונות נקבע לרוב עפ"י הצרכים הבסיסים של הילדים תוך התחשבות בהשתכרותו של האב ובגורמים נוספים כגון גיל הילדים, צרכיהם, רמת חייהם ועוד.

חלוקת רכוש 
למרבית הזוגות המתגרשים, יש רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין אותו יש לחלק. בעת חלוכת הרכוש, נבחנת שאלת מועד נישואי הזוג, מהם הנכסים הקיימים על שם כל אחד מהם לרבות נכסי מקרקעין, רכבים, רהיטים, כספים, זכוית פנסיה, ועוד כשחלוקת הרכוש נעשית באמצעות הליך הידוע כאיזון משאבים במזסגרתו משווים את נכסי הצדדים.

ירושות וצוואות 
ההבדל בין ירושה לבין צוואה היא שבמקרה השני, המדובר במסמך שהנפטר השאיר אחריו בו הוא 
מגדיר מי יקבל את מה שהשאיר אחריו ובאיזה חלק. רוב האנשים אינם עורכים בחייהם צוואה ולכן בעת מותם, נשארת ירושה אותה מחלקים לפי סדר שנקבע בחוק. מאחר והנושא מורכב ורגיש, כדאי ורצוי להתייעץ עם עו"ד לפני עריכת צוואה או במימוש הנכסים לאחר הפטירה.

לפני שמתגרשים 
שאלות רבות עולות בשלב שלפני מתגרשים. איך עושים זאת, לאיפה פונים, רבני או בית משפט, אצל
מי ישארו הילדים, כמה מזונות? מאחר ושאלות אלה ועוד רבות אחרות הן חשובות ביותר ובעלות משקל רב, כדאי ורצוי להתייעץ עם עו"ד לפני שפותחים בהליך.

מונחי יסוד 
גירושין, מזונות, מדור, רבני, כתובה, הסכם, ידועה בציבור, מונחים ומושגים רבים המהווים עולם ומלואו. הסבר על כל אחד מהם ניתן לקבל ב"מדריך המלא" באתר.
 
מזונות אישה
חיוב עפ"י ההלכה המתייחס לחובתו של הבעל לזון את אשתו (להאכילה) לדאוג לכסותה (ביגוד, הנעלה) ולמדורה (מקום מגורים). יחד עם זאת, החיוב אינו מצומצם כמשמעו אלא מתייחס גם ליתר הצרכים הנובעים מהקטגוריות הבסיסיות כגון תשלומים שוטפים של הבית, צרכי היגיינה של האישה, הוצאות רפואיות, מספרה ועוד. 
 
כעקרון, מזונות האישה נקבעו בתקופה בה נשים לא עבדו מחוץ לבית והיה על הבעל לכלכל אותן. מאחר וכיום, מרבית הנשים עובדות מחוץ לבית ואף מכלכלות את עצמן, נחשב במקרים רבים הדבר כ - "יוצאת מעשה ידיה תחת מזונותיה". במקרה כזה לא יפסקו מזונות לאישה או לכל היותר, יפסקו מזונות בשיעור נמוך. 

מזונות ילדים
חיוב הנובע מההלכה. החובה לדאוג לצרכיהם של הילדים לרבות מזונם, ביגוד, הנעלה וצרכים אחרים. צרכים אלו מתחלקים לשניים: צרכים הכרחיים המהווים צרכים יומיומיים אשר חיוניים לחיי הילדים כגון דיור, ביגוד, הנעלה, חינוך ומזון. הסוג השני הם מזונות מדין צדקה המתייחסים לצרכים שהינם מעבר לחיוני והבסיסי כגון קייטנות, שיעורי עזר, חוגים, דמי כיס ועוד. במזונות אלו על האב להשתתף באופן יחסי עפ"י השתכרותו ולרוב הוצאות אלו מחולקות בין שני ההורים. 
בהתאם לפסיקה, אב מחויב במזונות ילדיו גם במהלך שירותם הצבאי אולם המדובר בחיוב המהווה שליש מחיוב המזונות ששילם האב קודם לכן. 

מזונות זמניים
מזונות שנפסקים ע"י ביהמ"ש בשלב הראשוני של הליכי הגירושין עד לפסיקה סופית בעניין על מנת למנוע מצב בו עד אשר יסתיימו ההליכים, יישארו הילדים ללא כל מזונות לצרכיהם השוטפים ומטרתם היא למעשה שמירה על הסטאטוס קוו.

מדור
קורת גג אותה על האב לספק לילדיו. המדור מחושב כחלק יחסי מדמי השכירות או תשלומי משכנתא המשולמים בגין דירה בה מתגוררים הילדים. הכלל הוא כי בגין ילד אחד ישלם האב 30% מגובה שכר הדירה, בגין שני ילדים 40%, בגין שלושה ומעלה – 50%. 

יש לזכור כי במקרים בהם הדירה השכורה מהווה למעלה מצרכי האישה והילדים, לא יחוייב האב בתשלום המדור מגובה דמי השכירות המשולמים בפועל אלא מדמי השכירות הסבירים. כך למשל, בעל לא יחוייב בדמי מדור בגין וילה בסביון שהאשה שכרה כאשר רמת מגורים הקודמת הייתה נמוכה בהרבה. 

מדור ספציפי 
במקרה בו הבעל מגיש תביעה בבית המשפט למכירת הבית המשותף, יש באפשרותה של האישה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לקבלת סעד הנקרא "מדור ספציפי" - מטרתו של סעד זה הוא לעכב משמעותית את מכירת הבית. הגשת בקשה לסעד זה כרוכה בהגשה במקביל של תביעת מזונות לרבני ולא ניתן לפצל את עניין המזונות לבית המשפט. מטרתו של הסעד הוא קביעה כי האישה זכאית להמשיך ולהתגורר בבית המשותף עד שאחרון הילדים הגיע לגיל 18. 

במקרה ובית הדין הרבני הקדים את בית המשפט ונתן פסיקה בעניין זה לרבות בעניין המזונות, פסיקה זו תחייב את בית המשפט שיהיה מנוע מלדון בנושא ולמעשה לא יוכל לדון במכירת הבית המשותף. 

משמורת
הורה אשר הילדים נמצאים במשמורתו ובאחריותו. לרוב ההורה המשמורן הוא גם זה אשר מחזיק בילדים, מגדלם, מחנכם ודואג להתפתחותו הפיזית והנפשית. נושא המשמורת נקבע ע"י בתי המשפט לרוב תוך בחינת גילו של הילד, צרכיו, טובתו הכללית ורצונותיו. 
בשנים האחרונות התפתחה גישה לפיה נוטה ביהמ"ש לשאול לדעתו ורצונו של הילד ואין כופים על ילד להיות במשמורת של הורה אשר הילד אינו מעוניין להיות עמו. 

משמורת משותפת
ההורים מתחלקים ביניהם בצורה שווה בזמן בו הילדים נמצאים איתם לרבות לינה. יש לציין כי לא לכל משפחה, מתאים הסדר זה ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

הסדרי ראיה
כאשר החזקה על הילדים ניתנת לאחד ההורים, להורה השני יש זכות לראות את ילדיו עפ"י הסדרים מוגדרים. הסדרי ראייה הנוהגים בדרך כלל הנם: שני ביקורים באמצע השבוע למספר שעות, לינה בכל סופשבוע שני, שבתות וחגים לסירוגין, והסדרים מיוחדים לחופש הגדול. יש לדאוג כי בכל זמן מתקיים קשר רצוף בין הילדים לשני ההורים תוך התייחסות לכך שלילד יהיה מרכז חיים ושגרה שלא נפגעת. 

איזון המשאבים
עקרון שנקבע במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973 וחל על זוגות שנישאו אחרי 1.1.74.  העקרון הבסיסי קובע כי בעת פקיעת הנישואין עקב גירושין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג. 
יחד עם זאת הפסיקה התייחסה ספציפית לנקודת הזמן בה יעשה איזון המשאבים וקבע כי איזון המשאבים יעשה לא במועד פקיעת הנישואין אלא "ביום הקרע" בו חדלו בני הזוג לתפקד כמשפחה אחת או כבני זוג. במסגרת איזון המשאבים, נערכת בדיקה של כל הכספים הרשומים ע"ש של הצדדים, בין אם ביחד ובין אם לחוד, לרבות קופות גמל, פנסיות, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וכו', ונערך איזון שמטרתו להביא את שני הצדדים למצב מאוזן ביחס לנכסים.

יחד עם זאת, יש לזכור כי לא כל הנכסים ניתנים לאיזון והחוק קבע כי הנכסים בחריג זה כוללים נכסים שהיו לבני הזוג לפני נישואיהם, נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה, גימלה מהמוסד לביטוח לאומי או נכסים שהצדדים הסכימו ביניהם בכתב שלא יאוזנו. 

חזקת השיתוף
במקביל לאיזון המשאבים, קיימת חזקת השיתוף והיא חלה לרוב על זוגות אשר נישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי הממון בין בני זוג אולם היא יכולה גם לחול על זוגות אשר נישאו לאחר החוק. הרעיון שבבסיס החזקה הוא כי בן זוג זכאי לחלק מנכסי בן הזוג השני שנצברו על שמו בלבד במהלך שנות הנישואין וזאת לאור השיתוף שביניהם והמאמץ המשותף לחיים משותפים במשך שנים אלו. 

מרוץ סמכויות
במספר נושאים יש הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות מקבילות. לעיתים יש חשיבות מי פותח ראשון בהליכים שכן מי שפותח ראשון תיק בבית הדין או בבית משפט, קובע איזו ערכאה תדון בנושאים הרלוונטיים לגירושין. בדרך כלל גברים ממהרים לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני ואילו נשים ממהרות לבית המשפט לענייני משפחה. 

בעל אשר כרך בתביעת הגירושין שלו נושאים מסויימים (כמו משמורת ילדים, מזונות אשה ורכוש) חייב להוכיח כי תביעת הגירושין שלו היא כנה, כי הכריכה הינה כדין וכי הכריכה כנה.

אם לא יעלה בידו להוכיח במצטבר שלושת תנאים אלו – יעבור התיק לבית המשפט לענייני משפחה, כך שלעיתים העובדה שמי מהצדדים הקדים איננה סוף פסוק.

תביעה לשלום בית
תביעה שניתן להגיש רק בבית הדין הרבני. הגשתה היא לרוב מסיבות של טקטיקה משפטית בלבד, שכן לא ניתן לאלץ בן זוג שאינו רוצה בכך לקיים שלום בית.

הסכם יחסי ממון וגירושין
הסכם המסיים את הסכסוך בין בני הזוג, אשר בו מגובשת ההסכמה על כל הנושאים הרלוונטיים לפירוד ולגירושין כמו: חלוקת הרכוש, משמורת הקטינים, מזונות, חלוקת הדירה המשותפת ורכוש משותף אחר, הסתדר נושא היציאה לחו"ל, סדרי הראייה ועוד''.

ידועים בציבור
זוגות החיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף מבלי שהסדירו את חייהם במסגרת של נישואין. המדובר במערכת משפחתית רגילה המקבילה בכל דבר למערכת משפחתית נשואה, אך ללא החותמת של הרבנות וללא מוסד הנישואין.

גישור
הליך שמטרתו לסייע בידי בני זוג להגיע להסכמות שונות ביניהם בכל ההיבטים הנובעים מחייהם המשותפים על מנת להגיע להסדר גירושין המקובל על שני הצדדים או במקרים בהם ברצון הצדדים להגיע להסכמות ללא אקט הגירושין עצמו. 
הרעיון בבסיס הגישור הוא הליך קצר, מהיר וזול יחסית להליכים המתנהלים בבתי המשפט או בבתי הדין הרבניים. להליך זה ניתן לפנות בכל שלב למרות שלרוב מקובל לפנות עוד בטרם הוגשו התביעות ההדדיות

ירושה
הכוונה היא למה שאדם משאיר אחריו לאחר פטירתו מבחינת נכסים, כספים, זכויות וחובות. כל אלו נכללים במסגרת העזבון של המנוח ומחולק בין יורשיו השונים עפ"י הקבוע בחוק הירושה

צוואה
מסמך משפטי הנערך על ידי אדם בו הוא קובע מה יעשה ברכושו לאחר פטירתו, מי הם יורשיו, באיזה חלקים הם יורשים אותו וכו'. בניגוד לירושה, אדם הכותב צוואה יכול להורות שיורש טבעי שלו (אישה, בן) לא ירשו אותו אלא גורם אחר. צוואה ניתן לערוך בפני עדים, בכתב יד ואפילו בוידאו אולם בכל מקרה כדאי ורצוי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום.

עזבון
ראה ירושה.

צו ירושה
צו הניתן ע"י הרשם לענייני הירושה בדבר אדם שנפטר ולא השאיר אחריו צוואה, ביחס לרכושו ויורשיו.

צו קיום צוואה
צו הניתן ע"י הרשם לענייני הירושה במסגרתו מאשרים את צוואת המנוח, נותנים לה תוקף מחייב.

צוואה הדדית
צוואה הנערכת לרוב ע"י שני בני זוג כאשר בכל צוואה יש העדפה של בן הזוג הנותר.
 

הקשרו עוד היום:03-6950662